שלום חברות וחברים,
עברנו פה מלחמה ארוכה. חיים של אנשים נטרפו והתהפכו, ואנחנו כמדינה השתנינו. מרוב שהיינו עסוקים במלחמה, כמעט לא שמנו לב — לא נתנו את הדעת — שגם בתחום הפיננסי זזו ברבעון האחרון חמישה דברים משמעותיים שכדאי שנשים אליהם לב. לא רק מה קרה, אלא מה אנחנו עושים עם זה.
01 · השקל התחזק — אבל לא להמר עליו בחזרה
ראינו התחזקות דרמטית של השקל מול הדולר והאירו. הסיבות מורכבות — ירידה בפרמיית הסיכון הישראלית, משק ייצוא מבוסס שירותים (שפחות חשוף למכסי טראמפ), והערכות מוסדיות שישראל יציבה יותר מהצפוי.
אני רואה הרבה משקיעים שמנסים להמר על זה — להניח שהשער ״בומרנג״ ויחזור לאן שהיה. אין לנו מושג מה יהיה. יש כלכלנים שחזו מזמן שהשקל יגיע מתחת ל-3, והוא יכול גם להישאר שם זמן רב ואפילו להמשיך דרומה. שער החליפין הוא סיכון שלא תמיד מבינים — לפעמים הוא רוח גבית, לפעמים רוח נגדית. עכשיו הוא רוח נגדית חזקה, והוא פגע במשקיעים שחשופים מאוד למט״ח בלי לקחת את זה בחשבון באסטרטגיה.
יש פה גם צד חיובי: התחזקות השקל מחלישה את האינפלציה בישראל — זה טוב לנו כצרכנים שמייבאים רוב הסחורות במט״ח. הצד השני: יצואנים שמרוויחים בדולרים ובאירו נפגעים, ועל חלק מההכנסה שלנו כאזרחים כן יש מחיר.
מה זה אומר בתכלס? זה הזמן לבחון שהחשיפה המט״חית בתיק שלכם מתוכננת — לא תוצאה של אינרציה. לא לבנות אסטרטגיה סביב ״השקל יחזור״. לבנות אסטרטגיה סביב האמת: אנחנו לא יודעים.
02 · המלחמה עם איראן והמלחמה הרחבה עם סין
הדינמיקה הגיאופוליטית לא נגמרת במזרח התיכון. העימות עם איראן הוא חלק ממאבק גדול יותר — המאבק האמריקאי-סיני על הובלה טכנולוגית, על שרשראות אספקה, על מטבעות רזרבה — ובעיקר על אנרגיה. הדלק הזול שסין רוכשת מאיראן הוא מה שמאפשר לה לייצר סחורות בזול ולהציף בהן את השווקים. ישראל תפסה מקום בלב הסיפור הזה, לא כשחקן מרכזי אבל כאזור שהוא גם חשוב אסטרטגית וגם פרו-אמריקאי.
כבר בספטמבר הזהרתי שרמות הסיכון בשווקים גבוהות מאוד — גם במונחי תמחור מניות, גם במונחי ריכוזיות, וגם במונחי שאננות של משקיעים. אנחנו עדיין שם. בתקופה כזאת, למסלולים מנוהלים כלליים יש יתרון על פני ישיבה עיוורת על מדדים — כי מנהלי השקעות מקצועיים יכולים לנווט סיכון ריכוזי שהמדדים לא יודעים לנהל. פיזור אמיתי הוא לא מותרות, הוא צורך.
יש כאן גם סיבוך מוניטרי חשוב: המלחמה דוחפת את מחירי הנפט למעלה, מה שמזין אינפלציה — ודוחק את הבנקים המרכזיים מהורדות ריבית נוספות. בישראל, התחזקות השקל עוזרת לקזז חלק מזה, אבל בעולם הרחב ההשפעה הפוכה — ולכן ירידות ריבית חדות בארה״ב או אירופה נעשות פחות סבירות בטווח הקצר.
מה זה אומר בתכלס? תיק שחשוף רק לסיפור אחד (רק ישראל, רק ארה״ב, רק S&P, רק הייטק) הוא תיק חשוף יותר. בתקופות כאלה פיזור באמת עוזר. אני עוברת עם לקוחותיי על חלוקת הנכסים ומחזירה גיוון — גם גיאוגרפי, גם סקטוריאלי, וגם מבחינת סגנון ניהול.
03 · AI — התלהבות אמיתית, דאגה אמיתית משוק העבודה
התנופה סביב AI בשווקים הפיננסיים מוצדקת — לא מדובר בהייפ. הפיתוחים הטכנולוגיים מהירים וחדשניים, וחברות רבות אכן מייצרות ערך חדש. רק תסתכלו על Anthropic — בחצי השנה האחרונה כמעט כל שבוע יוצאות מהם בשורות על פיתוחים מהירים, שמייצרים שינויים משמעותיים בשווקים ומשפיעים אפילו על חברות שבנו מודלים שעבדו להן שנים ארוכות. אבל אני מוטרדת מאוד מההשפעה של AI על שוק העבודה — זה נושא שמעסיק אותי רבות, גם ברמה הציבורית וגם ברמת הלקוחות שלי.
כשאני פוגשת לקוחות שהחברות שלהם חטפו נפילה משמעותית במניה, אני רואה כמה אנשים נפגעו — וכמה מהר. התהליך שאני מוביל עם לקוחות בעלי חשיפה גבוהה למניה בודדת הוא מכירה הדרגתית לאורך זמן — לא כי אני חוזה נפילה, אלא כי אני לא מוכנה שהסיפור המקצועי של חיי הלקוח והסיפור הפיננסי שלו יעלו וירדו ביחד. למצע את הסיכון זה לא פסימיות — זה אחריות.
מה זה אומר בתכלס? אם יש לכם חשיפה גבוהה למניה אחת, אל תחכו ל״רגע הנכון״. רגעים נכונים לא מוכרזים מראש. בנו מראש אסטרטגיית מכירה סדרתית שמפזרת את הסיכון על פני זמן — זאת ההגנה היחידה מפני הטייה אישית וטראומות עבר.
04 · השקעות אלטרנטיביות — מה אני עושה עם לקוחות עושר
בתקופה הנוכחית, עם לקוחות עושר שהגיעו עם נזילות גבוהה, אנחנו עושים הרבה עסקאות בעולמות האלטרנטיב — השקעות לא קשורות לשוק ההון, בלי התנודתיות הגבוהה ועם תשואות יציבות. זה מיועד ללקוחות שיכולים לוותר על נזילות מיידית תמורת תמורה טובה יותר לטווח בינוני-ארוך.
עולם ההשקעות האלטרנטיביות הוא עולם ההשקעות למתקדמים — קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות חוב, נדל״ן מניב בחו״ל, Venture. הוא לא מתאים לכולם, הוא דורש ידע, והוא דורש ליווי. אני פעילה בו מול לקוחות הפמילי אופיס שלי, ומלווה משקיעים בכניסה מושכלת.
לאחרונה השתתפתי בפרק פודקאסט שמדבר בדיוק על העולם הזה — מוזמנים להאזין כאן ←
05 · נדל״ן — שוק תקוע, ושיחה שאני שומעת שוב ושוב
בשוק הנדל״ן אנחנו כבר רואים — ואי אפשר להסתיר את זה — ירידות מחירים. מבצעי המימון של הקבלנים כבר לא מצליחים לטשטש את הנתונים, וההאטה ניכרת ברוב חלקי הארץ, יותר במרכז. מלאי הדירות הלא מכורות אצל הקבלנים גבוה, ובשוק היד השנייה לוקח הרבה יותר זמן לבצע עסקאות — במיוחד בדירות ללא ממ״ד, שהפכו למוצר קשה למכירה.
לפני שנצלול פנימה, חשוב להבחין: יש הבדל בסיסי בין נדל״ן למגורים לבין נדל״ן להשקעה. מי שקונה דירה כדי לגור בה מקבל מוצר צריכה — גג, איכות חיים, יציבות למשפחה. הוא לא מצפה ממנה לתשואה כלכלית, כי היא משרתת אותו יום-יום. מי שקונה דירה להשקעה, לעומת זאת, כן מצפה — ובצדק — שהנכס שלו יחזיר תשואה ראויה על הכסף. השיחה שלי כאן מתייחסת לקטגוריה השנייה בלבד.
בתקופה האחרונה פנו אליי לא מעט אנשים — בעיקר מבוגרים עם נכסים בתל אביב ובמרכז הארץ — שחיים מהשכירות כתוספת קצבה פנסיונית, ופתאום מתעוררים לגלות שהתשואה שלהם נמוכה מאוד. התשואה הממוצעת מהשכרה באזורי ביקוש בישראל היא באזור 2.5%-3% לפני תיקונים ולפני הוצאות. כל עוד המחירים עלו, הם הרגישו את העושר על הנייר — אז הסתפקו בקצבה חודשית נמוכה באמונה שהנכס סולידי ועולה. עכשיו שהמחירים ירדו משמעותית וקשה לבצע עסקאות, פתאום ההכנסה שלהם נראית במערומיה.
כואב לי הלב לראות כמה הם יכלו לשפר את רמת החיים שלהם אם היו מושקעים בשוק ההון במקום יחסית לא אגרסיבי אבל הרבה יותר מניב. תכנון השקעה בנכס נדל״ני בתור קצבה פנסיונית הוא כנראה לא הדבר החכם ביותר — יש דברים יותר מוצלחים לעשות, וזה עוד לפני שנכנסנו לסוגיית המיסוי.
מה זה אומר בתכלס? אם אתם שוקלים לקנות — זה זמן של עוצמה מול הקבלנים. אם אתם מחזיקים דירה להשקעה כמקור הכנסה לפרישה — בדקו את החישוב. הכסף שיושב בדירה ללא תשואה אמיתית הוא כסף שלא עובד.
לסיום — משהו פחות מספרי ויותר אנושי
אנחנו כבר שלוש שנים בתוך מלחמה, חוסר ודאות, ובלאגן שלא נגמר. כישראלים שחיים את זה מבפנים — את הנתונים וגם את השטח — קשה לפעמים להרים את הראש. אנחנו מסתובבים פסימיים, עם הראש באדמה, עמוק בתוך הקושי היומיומי. וההרגשה הזו לא מרפה.
ומצד שני, הנתונים הפיננסיים שעברנו עליהם יחד בניוזלטר הזה מספרים סיפור אחר לגמרי. הכלכלה שלנו יציבה. המטבע שלנו חזק. משקיעים זרים אופטימיים לגבינו יותר ממה שאנחנו אופטימיים לגבי עצמנו. לא כי הם לא רואים את הקושי — אלא כי הם מסתכלים על הכיוון האסטרטגי, לא רק על רעש היומיום. זה לא מוחק את הכאב ולא מבטל את הדאגה. אבל אולי — רק אולי — זה יכול להרים קצת את הראש. כי מה שבונים לטווח ארוך, ממשיך לעבוד. והחיים שלנו, גם הכלכליים, מתקיימים ומתקדמים גם כשהיומיום קשה.
אני זמינה לכל שאלה, ואם תרצו שנבחן יחד את האסטרטגיה שלכם לאור השינויים — פנו אליי. אני מזמינה אתכם להעביר את הניוזלטר הלאה לכל מי שיוכל להפיק ממנו ערך.
מאחלת לכולנו שנגיע לימים של שקט, ריפוי ותיקון.
דבורה
דיסקליימר: המידע המובא כאן הוא כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני אישי. לקבלת החלטה מושכלת יש לפנות לייעוץ פרטני ומוסמך.