שלום חברות וחברים,
המחצית הראשונה של 2026 מאחורינו, והיא הייתה מטלטלת, תנודתית ורחוקה מההגדרה של נורמלית. בחצי השנה הזו חווינו מלחמה מול איראן, תנודתיות של ירידות ועליות, עלייה במחירי האנרגיה, התחזקות של השקל וירידה בריבית. זה זמן טוב לעצור ולהתבונן יחד על התמונה, ולהבין מה מכל הרעש הזה נוגע לכסף שלכם, ובעיקר מה עושים (או לא עושים) מפה עכשיו.
01 · סיכום מחצית השנה בשווקי ההון
מדד ה-S&P500, מדד השוק האמריקאי, סיכם את מחצית השנה בעלייה של כ-10%. הדרך לשם הייתה תנודתית. העליות היו בהובלת מניות השבבים, מתוך ציפייה גדולה לשינוי בעולם ה-AI. וכדאי לעצור על הנתון הזה: כ-10% הם בקירוב העלייה השנתית הממוצעת של ה-S&P500, ועל הנייר השגנו אותה כבר עכשיו, תוך חצי שנה. אבל חצי השנה הזו הייתה עם טלטלות.
הרבה מהמשקיעים הישראלים הביטו בתיק שלהם והרגישו שהם דורכים במקום, למרות העליות. ההסבר לא נמצא בתשואה אלא במטבע. השקל התחזק מול הדולר, מה שקיזז חלק מהתשואה במונחים שקליים. תזכרו שחשיפת המטבע היא חלק בלתי נפרד מהתשואה, לטוב ולרע.
אנשים הרגישו שהם מדשדשים במקום, ובמקביל ראו את הכותרות על כך שהשוק הישראלי בראלי. חלק מהמשקיעים החליטו לעבור לחשיפה לשוק הישראלי בגלל אותו ראלי שזיהו וקראו עליו. אבל חודש יוני היה אחד החודשים הקשים שידעה הבורסה בתל אביב, והמעבר הזה התברר כטעות.
ופה חשוב לא לפספס נקודה: ירידה בסדר גודל כזה איננה רק ישראלים שמוכרים, אלא כסף זר שיצא. משקיעים זרים שיצאו מהפוזיציה של ״חלום המזרח התיכון החדש״, מכרו והוציאו את כספם מהארץ. ולכן מי שזגזג פנימה, מה-S&P500 למדדי תל אביב, פגש את הירידה הזו בדיוק בכניסה, ואיבד כסף.
בסופו של דבר הביצועים של המדד הישראלי והמדד האמריקאי התכנסו לאותם אזורים, אבל התזמונים היו שונים לגמרי. המלחמה מול איראן השפיעה, וסיפרה כאן סיפור אחר.
מה זה אומר בתכלס? שני דברים. ראשית, בדרך כלל כשאנחנו מזגזגים, אנחנו עושים את זה אחרי המומנטום, ובעצם רודפים אחרי משהו שכבר עלה. ושנית, דווקא בתקופה כזו, עם הרבה רעש גאו-פוליטי והרבה תנודתיות בשווקים, יש יתרון גדול לשבת במסלול כללי וגמיש, ולתת למנהל ההשקעות לבצע את התזוזות, לאזן ולשחק את המשחק. היכולת שלו לנוע בין האפיקים, בין השווקים ובין התנודתיות, שווה הרבה יותר מכל ניסיון שלנו לתזמן את השוק לבד. וזה מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.
02 · דמי ניהול — האמת שלא מספרים לכם
בשנים האחרונות השתרשה בציבור, בעיקר בקרב משקיעים צעירים ובעידוד של משפיעני רשת ומטיפי ״ההשקעה העצלנית״, התפיסה שדמי ניהול הם הפסד, ושהם באים על חשבון הלקוח.
אני אומרת את זה בפה מלא: אני משלמת דמי ניהול באהבה. וזה אפילו שיש לי את הידע המקצועי ואת הרישיונות, ולא שאני צריכה לקנות איזה קורס בסיסי כדי לדעת להשקיע בשוק ההון. ובכל זאת, על רוב הכסף שלי אני משלמת דמי ניהול באהבה, כי ניהול איכותי פעמים רבות מגדיל את העוגה כולה, ומייצר מציאות של Win Win ולא של אחד על חשבון השני.
וזה מדהים לראות איך אין ספור מחקרים מראים שמשקיעים שפועלים לבד נוטים להפסיד כסף, גם כי הם פחות מנוסים, וגם כי הם מתקשים להחזיק אסטרטגיה ולעמוד בלחץ הפסיכולוגי של השוק.
והנתון שממחיש את הכל: לאורך 20 שנה, המשקיע הממוצע השיג תשואה שנתית של כ-2.6% בלבד, בקושי מעל האינפלציה, ורחוק מאוד מהמדדים ומרוב אפיקי ההשקעה. לא בגלל שהשוק לא עלה, אלא בגלל התנהגות: תזמון שגוי, כניסה ויציאה ברגעים הלא נכונים, בדיוק הזגזוג שדיברנו עליו בתחילת הניוזלטר.
ולא מדובר רק במשקיעים שטועים לבד, אלא במי שמוביל אותם. לאחרונה התפרסם מחקר רחב בשם Finfluencers, מאת חוקרים משלוש אוניברסיטאות אמריקאיות מובילות, שניתח עשרות אלפי המלצות השקעה של משפיעני רשת. הממצאים מדאיגים: 56% מהמשפיענים סיפקו המלצות שהניבו תשואה שלילית, בהפסד ממוצע של כ-2.3% בחודש ביחס לשוק. והפרדוקס הגדול, דווקא המשפיענים הגרועים ביותר, אלה שגרמו להכי הרבה הפסדים, הם אלה שצברו הכי הרבה עוקבים, כי הם רוכבים על טרנדים ומדברים בהתלהבות רגשנית.
ומה שמדהים אותי הוא שגם היום, כשהנתונים האלה גלויים וידועים, אנשים עדיין נמצאים תחת שטיפת מוח ברשתות החברתיות, מונעים על ידי דמויות שמוכרות להם חלום של ״להשקיע לבד ולחסוך את דמי הניהול״. ואני משוכנעת שהנתונים האלה מוכרים היטב גם למי שמוכר את החלום הזה, ושהוא יודע היטב שהוא מוביל את העוקבים שלו להפסיד כסף.
03 · השקעות אלטרנטיביות — מה המשקיעים המתוחכמים יודעים שאנחנו לא
ותחשבו על זה רגע: המשקיעים המתוחכמים בעולם, אלה שמלווים על ידי family offices ונחשבים בעצמם למשקיעים כשירים, משלמים דמי ניהול כפולים. גם ל-family office שמלווה אותם, וגם למוצרים עצמם. אז איך ייתכן שדווקא הם, המתוחכמים ביותר, מוכנים לשלם דמי ניהול, ועוד גבוהים? הם הרי יודעים היטב שאפשר להשקיע במדדים בפשטות ולחסוך את העלות. אז מה הם יודעים שאנחנו לא? הם מבינים שניהול מקצועי ואיכותי מגן עליהם בירידות, עוזר להם בעליות, ושעל דבר כזה שווה לשלם.
בניוזלטר הקודם סיפרתי לכם קצת על עולם ההשקעות האלטרנטיביות, אבל ציינתי שאי אפשר להרחיב עליו יותר מדי, כי רובן פתוחות רק ללקוחות כשירים, ותחת רגולציה קשוחה של חשיפת תשואות. הפעם אני רוצה להציג מוצר שדווקא מותר לי לדבר עליו.
אז קודם כל, מה זו בכלל קרן גידור? זו קרן שמנוהלת באופן אקטיבי, עם גמישות רחבה לנוע בין אפיקים ולנקוט אסטרטגיות שנועדו לייצר תשואה גם כשהשוק תנודתי. עד לא מזמן, קרנות גידור היו סגורות כמעט לחלוטין בפני הציבור, ופתוחות רק ללקוחות כשירים. אבל בשנים האחרונות רשות ניירות ערך זיהתה צורך אמיתי: יש בישראל שכבה גדלה של אנשי הייטק ובעלי הון שרוצים גישה להשקעות מתוחכמות יותר. לכן הרשות שינתה את החקיקה, וביקשה מהגופים המוסדיים להנגיש את המוצרים האלה דרך ״קרן גידור בנאמנות״, כלומר קרן שמגיעה עם תשקיף מאושר ותחת פיקוח. וזו בדיוק הסיבה שמותר לי לדבר עליה כאן.
ניקח דוגמה אחת שאני מכירה מקרוב. יש לי לא מעט לקוחות שמושקעים בהראל מולטי סטרטג׳י, קרן שזיהיתי מוקדם כקרן מצוינת, שמנהלים אותה מנהלים מנוסים ובכירים מאוד בשוק ההון. בסיכום שלוש השנים היא הובילה את כל טבלת קרנות הגידור בנאמנות, עם תשואה של כ-266% (וכ-80% בשנה האחרונה), הרבה מעל מדד ת״א 125 שהניב באותה תקופה כ-135%.
אבל דווקא כאן הנקודה החשובה, וההוגנת: בממוצע, קרנות הגידור בנאמנות פיגרו אחרי המדד (כ-128% מול 135%). כלומר, זו לא קטגוריה שבה כל מוצר מנצח. חשוב מאוד לדעת לבחור מי המנהל, ולפעמים דמי ניהול גבוהים פשוט מגדילים את העוגה כולה. זה ה-Win Win, ורואים אותו בדיוק דרך הדוגמה הזו.
התשואות ברוטו, לפני ניכוי דמי ניהול ודמי הצלחה. תשואות העבר אינן מעידות על תשואות העתיד.
מה זה אומר בתכלס? העולם הזה, שהיה סגור, נפתח. רשות ניירות ערך פועלת להנגיש השקעות אלטרנטיביות מתוחכמות יותר גם למי שאינו משקיע כשיר, ודווקא שם, בבחירה הנכונה ובליווי מקצועי, נמצא הערך האמיתי.
04 · הריבית, המשכנתה והנדל״ן — לפעמים כל עכבה היא לטובה
ביום שני הוריד בנק ישראל את הריבית ברבע אחוז, לרמה של 3.5%. אבל חשוב מההורדה עצמה הוא מה שמגיע אחריה: השוק כבר מתמחר עוד שתי הורדות ריבית בחצי השנה הקרובה. כלומר, אנחנו נמצאים במגמה של ירידת ריבית.
הרבה אנשים פנו אליי בשבועיים האחרונים ושאלו אותי בדיוק את אותה שאלה: האם הגיע הזמן למחזר את המשכנתה עכשיו? ואני אומרת להם: תחכו. תחכו עד דצמבר. לפעמים כל עכבה היא לטובה. אני ממליצה כרגע להמתין להמשך ירידת הריבית, ולנצל את המבצעים שהבנקים יוציאו לקראת סוף השנה. לא לרוץ ולמחזר עכשיו, אלא לגלות קצת סבלנות. (קראו עוד על מחזור משכנתא)
ובמקביל, שוק הדיור נמצא במגמת ירידה מורגשת ואמיתית. אי אפשר להסתיר את זה מאחורי מבצעי מימון או מבצעים כאלה ואחרים של הקבלנים. יש מלאי עצום של דירות לא מכורות, קרוב ל-86 אלף יחידות. דיברתי על זה גם בפודקאסט של ימית אפריה, וכמו שאמרתי כבר אז: שווה לחכות, המחירים בירידה, ואין מה לרוץ.
מה זה אומר בתכלס? הכוח עובר לקונים. ולגבי המשכנתה, כפי שאמרתי, נחכה עוד קצת ונמחזר.
05 · פרישה מוקדמת — זה לא כמה שאתם מרוויחים, זה כמה שאתם שורפים
אני מלווה לא מעט אנשים, בעיקר הייטקיסטים בכירים בני חמישים+, שכבר צברו הון יפה. השאלה שהם מביאים איתם חוזרת על עצמה: מתי אוכל להוריד את הרגל מהגז, או לעבור למקצוע שאני יותר אוהב? השחיקה במקצוע, יחד עם החשש מפיטורים שה-AI רק מזרז, דוחפים אותם להתחיל בתכנון פרישה, כדי להבין האם ומתי הם יוכלו כבר לפרוש.
והתשובה מגיעה ממקום מפתיע. הרבה אנשים חושבים שהפרישה נקבעת לפי כמה הון הם צברו או כמה הם מרוויחים. בפועל, המספר החשוב הוא ה-burn rate, קצב ההוצאה החודשי שלכם. הוא זה שקובע כמה אתם באמת חוסכים, והוא זה שקובע מתי תוכלו להגיע למנוחה ולנחלה. ההתרגלות לרמת חיים גבוהה, בשקט ובלי ששמים לב, מרחיקה את חלום הפרישה שנה אחר שנה.
ויש לזה עוד פן שפחות מדברים עליו: ברגע שאנחנו קונים דירה יקרה מדי ומדביקים יותר מדי כסף לקירות, זה כסף שלא עובד. ההחלטה לגור בבית גדול ויקר יכולה לתת הרבה הנאה בהווה, אבל היא גם מעכבת את היכולת שלנו לפרוש מוקדם יותר, כי חלק ניכר מההון שלנו משמש לצריכה במקום לייצר לנו תשואה.
הרחבתי על כל זה במאמר שכתבתי החודש: תכנון פרישה מוקדמת.
מה זה אומר בתכלס? לפני שאתם שואלים ״כמה עוד צריך להרוויח״, שאלו ״כמה אני באמת מוציא, וכמה מההון שלי עובד ומייצר תשואה״. שם מסתתר התאריך של הפרישה שלכם.
06 · הקיץ פה — ביטוח נסיעות לחו״ל
עונת הקיץ כאן, ואיתה עונת הטיסות. אחת השאלות שעולות הכי הרבה בתקופה הזו היא איזה ביטוח נסיעות לחו״ל כדאי לעשות.
אז ביושר: חברת פספורטקארד היא הביטוח הנוח והטוב ביותר ללקוח, אבל היא גם היקרה יותר. אם אתם טסים עם ילדים קטנים, או לספורט אתגרי ולנסיעה מאתגרת ומסוכנת יותר, לדעתי שווה את ההשקעה לקנות פספורטקארד. אם אתם נוסעים לסופ״ש רגוע בעיר אירופאית, אפשר להסתפק בביטוח זול יותר, או דרך כרטיס האשראי. ואם מצבכם הבריאותי אינו תקין, אני ממליצה על חברת הראל, שיודעת להתמודד עם מצבים בריאותיים מורכבים.
לרכישת פספורטקארד ← · ביטוח נסיעות בהראל ←
מה זה אומר בתכלס? אל תטוסו בלי כיסוי מתאים, והתאימו את הביטוח לסוג הנסיעה ולמצב שלכם. זה אחד הדברים הכי חשובים שתעשו לפני הטיסה (חובה לרכוש עוד בארץ).
לסיום
אני זמינה לכל שאלה, ואם תרצו שנבחן יחד את האסטרטגיה שלכם לאור כל מה שקורה בשווקים, פנו אליי. אני מזמינה אתכם להעביר את הניוזלטר הלאה לכל מי שיוכל להפיק ממנו ערך.
ומילה אישית: גם אני יוצאת באוגוסט לקצת חופש קיץ, זמן מנוחה וזמן להיות עם הילדים. המשרד ימשיך לתת שירות, אבל הזמינות שלי תהיה חלקית, ולכן אם אתם צריכים ממני משהו, עדיף שנטפל בו עכשיו ולא נדחה אותו לאוגוסט.
קיץ נעים, טיסות בטוחות, וחופשה שכולה מנוחה ובילוי עם המשפחה.
דבורה
דיסקליימר: המידע המובא כאן הוא כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני אישי. לקבלת החלטה מושכלת יש לפנות לייעוץ פרטני ומוסמך.