שלום חברות וחברים,

החודש האחרון היה מטלטל. נענו בין השאלה אם אנחנו הולכים לקראת הסכם או לקראת המשך המלחמה, ובימים האחרונים איראן וארה״ב הגיעו למזכר הבנות. השקל היה תנודתי, בנק ישראל נכנס לתמונה, ופגשתי לא מעט אנשים שגילו שהשקעת הנדל״ן שלהם בחו״ל הבטיחה הרבה יותר ממה שהיא באמת נותנת. בואו נפרק יחד מה קרה, ובעיקר מה זה אומר לכיס שלכם.

01 · גיאופוליטיקה — התמונה הגדולה מאחורי ההסכם

ביציאה למלחמה מול איראן, לישראל ולארה״ב לא היו אינטרסים זהים לחלוטין, ובסופו של דבר חוסר הזהות הזה בין האינטרסים הוביל לתוצאה לא טובה עבור ישראל. אפשר לראות את זה גם בשווקים אחרי שנחתם מזכר ההבנות (וזה עדיין לא הסכם): הבורסה בתל אביב ירדה, בעוד הבורסות בארה״ב עלו. הבורסות משקפות את הדעות השונות, שהמזכר רע לישראל אבל טוב לארה״ב ולכלכלה העולמית. ישראלים מודאגים, ובצדק, כי מהבחינה הביטחונית אף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה, ומהנקודה הזאת אין לי משהו אופטימי להגיד.

אבל מהצד האמריקאי הפריזמה רחבה הרבה יותר. ארה״ב נמצאת במלחמה מול סין על השאלה מי תהיה המעצמה של העתיד, ולמלחמה הזאת יש שתי חזיתות עיקריות: אנרגיה ושבבים. המלחמה שלנו מול איראן קשורה לזה ישירות, כי איראן מספקת לסין אנרגיה זולה, וזה מה שעוזר לסין לייצר סחורות בזול.

בשוקי ההון מסתובבת כבר שנים סברה שזה רק עניין של זמן עד שסין תפלוש לטייוואן. לאירוע נדיר כזה, שכולם חוששים ממנו וההשפעה שלו עצומה, קוראים בשוק ״ברבור שחור״, והוא מרחף מעל השווקים כבר שנים. ולמה דווקא טייוואן? כי היא לב הייצור של השבבים בעולם, ובראשה חברת TSMC, וזאת בדיוק אחת משתי החזיתות במאבק מול סין. יש שיגידו, ואני שותפה לדעה הזאת, שהייתה כאן הסכמה שקטה בין ארה״ב לסין, כזאת שאני קוראת לה ״איראן תמורת טייוואן״. ואנחנו כבר רואים סימנים בשטח: ספינות סיניות מתקרבות לחופי טייוואן ובוחנות את הגבולות.

טראמפ מבין את התלות הזאת, ופועל בכמה חזיתות במקביל: השתלטות על מקורות אנרגיה, החזרת ייצור שבבים לארה״ב כדי לצמצם את התלות, העלאת מכסים כדי לחזק את מעמד ארה״ב מול העולם, והחלשת הדולר מול שאר המטבעות. (אגב, מה שקורה בשקל-דולר קשור גם לזה. זאת מגמה רחבה של דולר חלש מול סל המטבעות, לא רק מולנו.)

מה זה אומר בתכלס? המתחים הגיאופוליטיים האלה יישארו איתנו בתקופה הקרובה, וימשיכו להשפיע על התנודתיות בשווקים.

02 · מטבע וריבית — השקל ובנק ישראל

החודש בנק ישראל התערב בשוק המט״ח כדי לבלום שקל חזק מדי. היינו באזור 2.8 שקלים לדולר, וההתערבות שלו החזירה אותנו לאזור 2.9 ומשהו. אבל זה לא רק הפעולה עצמה, אלא בעיקר העיתוי והאות לשוק: ברגע שהנגיד מסמן שהוא ער ומוכן לפעול, זהו איתות מאוד משמעותי לשוק.

הריבית עומדת היום על 3.75%, וככל שהנתונים ימשיכו להשתפר, בעיקר אם האנרגיה תוזל אחרי המלחמה והאינפלציה תרד, אנחנו צופים הורדה נוספת של רבע אחוז כבר בהחלטת הריבית הבאה. השוק אפילו מתמחר אפשרות להורדה של חצי אחוז, אבל סביר יותר שהנגיד יישאר שמרן ויוריד ברבע אחוז בלבד.

ולא נזנח את הצד שכואב, ההשפעה של השקל החזק על ההייטק. שקל חזק מייקר את העובד הישראלי במונחים דולריים, ולוחץ בדיוק על הסקטור שמוביל את הכלכלה שלנו. ומעבר לכותרות בעיתון, אני כבר מרגישה את הפיטורים מקרוב, אצל הלקוחות שלי.

מה זה אומר בתכלס? ככל שהריבית תמשיך לרדת, כך תגדל הכדאיות למחזור משכנתאות. רק החודש מיחזרתי משכנתא שהחיסכון בה היה 380,000 שקל. שימו לב לסכום הזה. הרבה אנשים יושבים על משכנתא לא כדאית בכלל, וחשוב לטפל בזה. ייתכן שהורדת הריבית תשפיע גם על שוק הדיור, שבו אנחנו רואים כרגע ירידת מחירים, ואולי אפילו תחזיר אליו את הקונים.

03 · נדל״ן בחו״ל — חלומות לחוד ומציאות לחוד

כשמצטבר לאנשים כסף פנוי, הם מחפשים השקעה, ולרוב פונים לנדל״ן. דירה שנייה בארץ מניבה בערך 2.5% עד 3.5% במקרה הטוב, וחושפת אתכם למיסוי גבוה (גם מס רכישה בקנייה, וגם מס שבח במכירה). בדיוק בגלל זה הרבה אנשים פונים לקנות את הדירה השנייה דווקא בחו״ל, בתקווה לתשואה גבוהה יותר.

אבל לקנות דירה בחו״ל לא תמיד פשוט, ולא תמיד כדאי. הגיעו אליי לאחרונה כמה אנשים שעשו בדיוק את זה, וגילו שזה פחות משתלם ממה שהובטח. התשואה האמיתית נעה ברוב המקרים בין 4% ל-6%, רחוק ממה שמוכרים בשיחת המכירה. הסיבה פשוטה: ברכישת נדל״ן בחו״ל יש עלויות מסביב להשקעה ששוחקות את התשואה. יש קושי אמיתי לנהל נכס מרחוק, ויש גם מקרים של הסתבכות משפטית במדינה זרה ואף אובדן מוחלט של הכסף.

חשוב להבין, זאת ממש לא השקעה פסיבית. יש התעסקות, יש קושי בניהול, וזה לא קל כפי שזה נשמע.

מה זה אומר בתכלס? לפני שקונים דירה בחו״ל, צריך להבין באיזה שוק אתם פועלים, מה הרגולציה והחוקים, לאיזה מטבע אתם נחשפים, מי השותף שאיתו אתם עובדים, ומה העלויות האמיתיות. תזכרו, יש דרכים חכמות יותר להשקיע את הכסף שלכם, ועל זה בדיוק הסעיף הבא.

04 · השקעות למתקדמים — השקעות אלטרנטיביות

בעולם ההשקעות יש השקעות לעצלנים והשקעות למתקדמים, ושני העולמות האלה אמורים להשתלב זה בזה. השקעות לעצלנים, כמו השקעה במדדים, הן כלי מצוין שאנחנו משתמשים בו לאורך כל הדרך. אבל ככל שיש יותר הון, יש גם יותר רגישות לתנודתיות, ואפשר לעשות איתו דברים מעניינים ומתקדמים יותר, ושם, בעולם ההשקעות למתקדמים, אני מתמקדת. זה גם העולם שממנו באתי, ניהול עושר.

חלק גדול מהעבודה שלי הוא להנגיש את העולם הזה לאנשים שאינם בהכרח ״משקיעים כשירים״ אבל יש להם נזילות גבוהה. כסף שהגיע מירושה, ממכירת נדל״ן, מ-RSUs ואופציות, מהייטק, או כספים נזילים שיושבים בצד. המטרה היא להשקיע את הכסף הזה בהשקעות טובות יותר, כלומר יותר תשואה בפחות תנודתיות, ולשפר את יחס הסיכון-סיכוי. הדרך לשם עוברת בעולמות האלטרנטיב, עולם של השקעות לא סחירות: קרנות השקעה בנדל״ן, קרנות חוב, private equity, תשתיות, קרנות גידור ועוד.

את הכניסה לעולם ההשקעות למתקדמים אנחנו עושים side by side עם משקיעים מוסדיים (חברות ביטוח ובתי השקעות). הגופים האלה זיהו את הצורך להנגיש את ההשקעות האלה לקהל הישראלי. השקעה side by side עם גוף גדול ורציני שכבר עשה בדיקת נאותות (Due Diligence) היא בדיוק מה שנותן לנו ביטחון וודאות, ופותח לנו דלת להשקעות שלא היו נגישות אחרת.

כל השקעה שאני חושפת ללקוחות שלי עוברת קודם בדיקת נאותות שלי, ורוב הדברים פשוט לא עוברים אותה. אתן לכם דוגמה אחת: אף לקוח שלי לא הפסיד שקל בפרשת סלייס, כי ההשקעה הזאת לא עברה את הבדיקה שלי בזמן אמת, ואף אחד מהלקוחות שלי לא נכנס אליה.

חשוב לי להגיד בכנות: על העולמות האלה יש רגולציה מאוד קשוחה בכל מה שקשור לחשיפת תשואות, ואני לא יכולה לפרט עליהם יותר מדי בניוזלטר. אלה עולמות שהמשקיע פוגש בפעם הראשונה כשהוא ניגש אליהם, וצריך להיות מלווה באיש מקצוע, כי הוא לא נחשף אליהם קודם ולא מכיר את המושגים. בדיוק בגלל זה לא תפגשו אותם בפינת הקפה במשרד, בפוסטים בפייסבוק או בפודקאסטים. זה עולם של השקעות למתקדמים, וזה בדיוק המקום שבו הליווי שלי הכרחי.

מה זה אומר בתכלס? אם יש לכם נזילות גבוהה, יש עולם שלם מעבר למדדים ולדירה שנייה. אני רוצה שתכירו שהוא קיים, גם אם את הפרטים נשלים רק בשיחה אישית, ולא אוכל לפרט עליהם הרבה מעבר לכך בפורמטים אחרים.

05 · לכל מקום הצרות שלו — ולמה הפנסיה שלנו מנצחת

ולסיום, מבט החוצה שמחזיר פרופורציות. לכל מקום בעולם יש את הצרות שלו, ובמערכת הכלכלית הכל יחסי. באירופה, שיעורי הילודה הנמוכים מערערים את כל הפירמידה החברתית, ומהם נובעים הרבה מהמשברים שאנחנו רואים שם: כאוס חברתי, שיתוק פוליטי ובעיה מערכתית אמיתית. בצרפת יש גל מחאות, ובבריטניה ובספרד אי שקט והפגנות נגד הממשלה.

וכאן נכנסת נקודה שחשובה לי מאוד. מערכת הפנסיה באירופה בנויה אחרת לגמרי מאצלנו: היא נשענת על התחייבויות ממשלתיות, ולא על חיסכון אישי כמו בישראל. כל ההתחייבות הזאת מבוססת על הנחה אחת, שתמיד יהיו מספיק צעירים עובדים שיממנו את הפנסיה של המבוגרים. היחס בין הצעירים העובדים למבוגרים אמור להיות גבוה, אבל עם הילודה הנמוכה הוא פשוט כבר לא קיים. וזה מה שמכניס את המדינות לגירעון, מפיל מיסוי אדיר על הצעירים, ומפנה חלק ניכר מהתמ״ג לטיפול באוכלוסייה הזקנה במקום לצמיחה. אצלנו זה בנוי בצורה הרבה יותר חכמה: כל אחד חוסך לעצמו, ואין העברה בין דורית.

ולא רק שהמערכת שלנו בריאה יותר, היא גם מהמתקדמות בעולם. במדד הפנסיה הגלובלי של Mercer ו-CFA Institute לשנת 2025, ישראל מדורגת בחמישייה הפותחת בעולם, בדירוג A. מעליה רק הולנד, איסלנד, דנמרק וסינגפור.

ולמרות כל זה, כואב לי הלב לראות מה שקורה. בגלל שטויות שמדקלמים משפיעני רשת ברשתות החברתיות, דור שלם של צעירים, ובמיוחד עצמאים, מתחיל לקנות את הסיפור ש״אני לא מאמין בפנסיה״. למה זה מטריד אותי? כי אני יודעת שהאנשים האלה יגיעו לזקנה בעוני, בלי כסף, ויפלו על הילדים שלהם. ואיך אני יודעת? כי מגיעים אליי לקוחות שלהורים שלהם לא הייתה פנסיה, והם נאלצים לסחוב את ההורים על הגב שלהם. אז בלי חוכמות, ובלי שטויות של משפיעני רשת.

מה זה אומר בתכלס? זה אומר שני דברים. ראשית, לכל מקום יש את הצרות שלו, ואנחנו פשוט שקועים בצרות שלנו. ושנית, אל תוותרו על אחת ממערכות הפנסיה הטובות בעולם בגלל סרטון של משפיען רשת. אם אתם עצמאים, האחריות נופלת עליכם לבד.

לסיום

אני זמינה לכל שאלה, ואם תרצו שנבחן יחד את האסטרטגיה שלכם לאור כל מה שקורה, פנו אליי. אני מזמינה אתכם להעביר את הניוזלטר הלאה לכל מי שיוכל להפיק ממנו ערך.

ליצירת קשר ←

אני רוצה לסיים הפעם בנימה אופטימית: כשהמצב כל כך גרוע, מכאן אפשר רק לעלות. אני בטוחה שהשינוי בדרך. תנשמו, ותחזיקו מעמד.

דבורה


דיסקליימר: המידע המובא כאן הוא כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני אישי. לקבלת החלטה מושכלת יש לפנות לייעוץ פרטני ומוסמך.