שלום חברות וחברים,
באוגוסט לא הוצאתי ניוזלטר. הייתי בחופש עם המשפחה, ואני מקווה שגם לכם היה קיץ טוב ורגוע ככל האפשר.
במהלך הקיץ קרו כמה דברים שקשורים זה לזה יותר ממה שנדמה. הריבית אצלנו ירדה שוב, ובאותו הזמן בארה״ב מדברים דווקא על העלאה. נגיד בנק ישראל העביר לקבלנים מסר חד בקשר למחירי הדירות. ומי שמושקע במדד ה-S&P 500 אולי שם לב שהתשואה שהוא רואה בחשבון לא ממש דומה למה שכתוב בעיתון. בואו נפרק יחד.
01 · בישראל הריבית ממשיכה לרדת
בנק ישראל הפחית את הריבית ברבע אחוז נוסף, לרמה של 3.25%. זו ההפחתה החמישית בפחות משנה.
כמו שרואים בגרף, אנחנו נמצאים בתוך מהלך ברור של הורדת ריבית, בזמן שבארה״ב ובאירופה התמונה שונה לגמרי. אצלם ההורדות נעצרו, ובאירופה הריבית אפילו התחילה לטפס בחזרה.
ומה מאפשר לנו את זה? האינפלציה. היא עומדת אצלנו על 1.5% בלבד, מתחת ליעד שהממשלה הציבה, וזו הרמה הנמוכה מאז 2021.
וכאן נמצא ההסבר שחשוב להבין, כי הוא מקשר בין שני דברים שנראים נפרדים.
אצלנו עליות המחירים נשארו מתונות, ולא במקרה. במקביל, השקל התחזק מאוד מול הדולר. וכמעט כל מה שאנחנו מייבאים לכאן, האנרגיה, הרכבים, המכשירים, חומרי הגלם, מתומחר בדולרים. כששקל אחד קונה יותר דולרים, כל הסל הזה נעשה זול יותר במונחים שקליים. השקל החזק פעל כמו כוח שמוזיל עלויות, וריכך את עליות המחירים שהעולם ספג במלואן.
לכן בישראל, בניגוד לרוב העולם, האינפלציה נמוכה. וזה בדיוק מה שנותן לבנק ישראל את המרחב להוריד ריבית, בזמן שבנקים מרכזיים אחרים מעלים אותה, או פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד.
02 · ובארה״ב האינפלציה דביקה
בארה״ב יש יו״ר פד חדש, קווין וורש, והמסר שלו ברור: האינפלציה דביקה ולא מתכנסת ליעד.
ולמה היא דביקה שם? בעיקר בגלל האנרגיה. המלחמה מול איראן דחפה למעלה את מחירי הנפט, ומחיר האנרגיה מחלחל כמעט לכל מוצר במשק, מהובלה ועד ייצור. בניגוד אלינו, שם אין שקל מתחזק שירכך את המכה.
וורש אמר שיש עוד עבודה לעשות, והשוק הבין את זה כהיערכות להעלאת ריבית. ההחלטה מתקבלת באמצע ספטמבר, ממש אחרי החג, כך שכשתקראו את השורות האלה עוד לא נדע מה הוחלט.
ואיפה רואים את כל זה בפועל?
הכלי שהמשקיעים בעולם מסתכלים עליו, ואחד המדדים החשובים בכלכלה, הוא אגרת החוב של ממשלת ארה״ב לעשר שנים. זו הלוואה שנותנים לממשלה האמריקאית תמורת ריבית, והיא נחשבת הנכס חסר הסיכון של העולם. בעולם ההשקעות היא האלטרנטיבה הקלאסית למניות: או שלוקחים סיכון במניה, או שהולכים לאפיק סולידי בתמורה לקבלת ריבית. היום היא משלמת כ-4.8% בשנה.
התשואה שם עלתה, וחשוב להבין למה: היא עלתה כי המשקיעים מוכרים את אגרות החוב של ממשלת ארה״ב. ככל שמוכרים יותר, המחיר של האיגרת יורד, ומי שקונה אותה עכשיו מקבל בתמורה תשואה גבוהה יותר. מחיר ותשואה נעים תמיד בכיוונים הפוכים.
ולמה מוכרים? בגלל האינפלציה הדביקה, שמאיימת לשחוק את הערך של התשלומים העתידיים, ובגלל הגירעון האמריקאי שרק גדל בגלל עלויות המלחמה. השוק צופה שהממשלה תיאלץ להנפיק עוד ועוד חוב, ובמקביל גם חברות הטכנולוגיה מגייסות חוב בהיקפי ענק למימון ה-AI, ומתחרות על אותו כסף בדיוק.
והנקודה המעניינת: למרות שהתשואה גבוהה ונראית אטרקטיבית, המשקיעים לא קונים, אלא ממשיכים למכור.
ומכאן הדבר שחשוב להבין: ככל שאפשר לקבל תשואה גבוהה יותר על נכס חסר סיכון, כך פחות משתלם לפנות לנכסי סיכון. הם נדרשים להצדיק את עצמם מחדש מול אלטרנטיבה שנעשתה מפתה. וכדי שיצדיקו את עצמם, המחיר שלהם צריך לרדת. זה עובד כמו כוח כבידה: ככל שהתשואה חסרת הסיכון עולה, המשיכה כלפי מטה על מחירי המניות מתחזקת.
מה זה אומר בתכלס? שוק ההון מדבר תמיד בשני קולות: קול המניות וקול אגרות החוב. כרגע הם אומרים דברים הפוכים, המניות מתמחרות צמיחה והאג״ח מתמחר סיכון, ומתישהו אחד מהם יתברר כצודק. בשוק ההון יש אמרה ותיקה, ששוק האג״ח מריח בעיות לפני שוק המניות. זו התקופה לבדוק כמה סיכון כבר יש לכם בתיק.
התראיינתי לכלכליסט על דילמת ה-Vested
באוגוסט התפרסמה בכלכליסט כתבה על דילמת ה-Vested, השאלה מה עושים עם מניות שהבשילו: למכור הכל בבת אחת, או למכור לאט. הוצגו בה שתי גישות הפוכות, ואני מייצגת את השנייה.
העמדה שלי לא השתנתה: מכירה הדרגתית לאורך זמן. היא ממצעת את המחיר, היא חוסכת את ההחלטה הגורלית שמתקבלת ביום אחד, והכי חשוב, היא שומרת עליכם מבחינה רגשית. מי שמוכר הכל בבת אחת חשוף לחרטה אם המניה תמשיך לעלות. מי שלא מוכר כלום חשוף לנפילה.
ורק החודש ראיתי בדיוק את זה. לקוחה שקיבלה מניות של אלביט לפני כמה שנים, וברגע שהן הבשילו היא מכרה את כל הכמות בבת אחת, על דעת עצמה. מאז המניה עלתה מאוד על רקע המלחמה, והמחיר שבו היא מכרה נמוך בהרבה מהמחיר היום. אילו הייתה פורסת את המכירה על פני תקופה, הרווח שלה היה גדול משמעותית.
זה בדיוק מה שאנחנו מנסים למנוע. הדרך באמצע הרבה פחות מרגשת, והיא זו שאנשים באמת מצליחים לעמוד בה לאורך זמן.
למצע את הסיכון זו, עם כל הצניעות, הדרך שלנו לומר שאנחנו לא יודעים מה יקרה למחיר המניה בעתיד, ולנטרל את השיקולים הפסיכולוגיים שמלווים כל החלטה כזאת.
03 · זה הזמן לבדוק מחזור משכנתא
חמש הפחתות ריבית בפחות משנה זו לא רק כותרת בעיתון. כל מי שלקח משכנתא בשנים האחרונות, כשהריבית הייתה גבוהה בהרבה, ראוי מאוד שיבדוק עכשיו את האפשרויות למחזור המשכנתא לאור הירידות.
מחזור משכנתא הוא תהליך פשוט, והוא אחת הדרכים הישירות ביותר לחסוך עשרות ומאות אלפי שקלים. אין שום סיבה להשאיר את הכסף הזה אצל הבנק. ובדיוק כמו שאנחנו מנהלים את ההון שלנו בקפידה, אנחנו צריכים לנהל גם את החוב שלנו.
הבדיקה אצלי ללא עלות וללא התחייבות. מי שרוצה שאבדוק, מוזמן להשאיר לי טופס פנייה באתר. ברגע שתסמנו שהפנייה היא בנושא מחזור משכנתא, יופיע לכם המדריך להורדת דוח יתרות לסילוק מאתר הבנק. שולחים לי את הדוח הזה, ורק אותו, ואני חוזרת אליכם עם התשובה.
04 · הנגיד אמר לקבלנים: תורידו מחירים
בתחילת ספטמבר, בוועידת הנדל״ן, נשאל נגיד בנק ישראל אמיר ירון על שוק הדיור. בדרך כלל נגידים מעבירים את המסרים שלהם בעדינות ובזהירות רבה, אבל הפעם המסר לקבלנים היה חד, והוא חזר עליו יותר מפעם אחת:
״אם הם רוצים לראות האצה במכירות, אין מה לעשות, הורדת מחירים כנראה תביא לכך שהשוק יתעורר בצורה יותר חזקה״
החדות הזו היא כלי בפני עצמו, והיא נאמרה בכוונה.
וברקע, המספרים מדברים בעד עצמם: כ-86 אלף דירות חדשות שלא נמכרו. בקצב הנוכחי, מלאי של יותר משנתיים וחצי.
מה זה אומר בתכלס? תפנימו: מחירי הדיור בישראל בירידה. לא מהיום, כבר זמן מה. ואי אפשר להסתיר את זה מתחת למבצעי מימון כאלה ואחרים. מי שקונה עכשיו נמצא בעמדת מיקוח שלא הייתה כאן שנים, וכדאי מאוד לנצל אותה.
05 · ה-S&P עלה יפה. אז למה אתם לא מרגישים את זה?
זו אולי השאלה שהכי חוזרת אצלי בחודשים האחרונים. אנשים קוראים שמדד ה-S&P 500 עולה יפה, פותחים את החשבון שלהם, ורואים משהו אחר. חלקם מתחילים לזוז באי-נוחות בכיסא.
אז לא, אתם לא מדמיינים, וגם המדד באמת עלה. ההסבר הוא המטבע.
מתחילת השנה המדד עלה כ-12%. אבל הוא נסחר בדולרים, ובאותה תקופה השקל התחזק מול הדולר בכ-4.9%. מה שנשאר בפועל למשקיע הישראלי הוא בסביבות 7%. אותה השקעה בדיוק, שתי תוצאות שונות, רק בגלל שער החליפין.
ויש כאן פרט שרוב האנשים לא מכירים: חלק גדול מהתחזקות השקל נובע מהגופים המוסדיים, אלה שמנהלים את הפנסיות והחסכונות שלנו. הם צברו חשיפה עצומה למניות בחו״ל, וכדי להגן על עצמם מפני תנודות המטבע הם רוכשים גידור, והפעולה הזו עצמה מחזקת את השקל. במילים אחרות, ההצלחה של השוק האמריקאי מייצרת את הכוח שמקזז לנו חלק ממנה.
מה זה אומר בתכלס? כשאנחנו נחשפים לנכס שנסחר במטבע זר, שני גורמים משפיעים על התוצאה שלנו: התשואה של נכס הבסיס עצמו, והשינוי בשער החליפין. שניהם חלק מהתמונה, ורק אחד מהם קשור לאיכות ההשקעה שבחרתם. וזה נכון לא רק ל-S&P, אלא לכל חשיפה למט״ח, כולל נדל״ן והשקעות בחו״ל.
לסיום
אנחנו נכנסים לשנה חדשה, ודווקא בתקופה כזאת, שבה כל כך הרבה דברים נשארים פתוחים ולא מוכרעים, הערך של תוכנית מסודרת רק גדל.
אני רוצה לאחל לכולנו, בפשטות: תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שתהיה לנו שנה של בשורות טובות, שנה של תיקון ואיחוי, ושל עשייה שמקדמת את החברה הישראלית קדימה.
שנה טובה ומתוקה, לכם ולמשפחותיכם.
אם תרצו שנבחן יחד את התמונה הפיננסית שלכם לקראת השנה החדשה, את המשכנתא, או את החשיפה בתיק, אתם מוזמנים לפנות אליי. ואני מזמינה אתכם להעביר את הניוזלטר הלאה לכל מי שיוכל להפיק ממנו ערך.
דבורה
דיסקליימר: המידע המובא כאן הוא כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני אישי. לקבלת החלטה מושכלת יש לפנות לייעוץ פרטני ומוסמך.