הכול חוזר לאינפלציה

שלום חברות וחברים,

זה היה חודש לא נוח בשוקי ההון. הנאסד״ק חווה את אחד הימים הקשים ביותר שלו בשנים האחרונות, הבורסה בתל אביב ירדה מאז הבחירות, הביטקוין ירד אחרי פריצה ענקית לבורסת הקריפטו בייננס, ומחירי הדירות אצלנו ממשיכים לרדת. לכל ירידה כזו יש הסבר משלה, אבל רובן נובעות מאותה סיבה: האינפלציה. בואו נפרק יחד.

01 · האינפלציה היא הסיפור

כולם מדברים על ה-AI, אבל הסיפור הגדול של העשור הזה הוא כנראה האינפלציה. היא חוזרת בגלים: הקורונה, המלחמה באוקראינה, ועכשיו המלחמה באיראן ומחירי האנרגיה. בכל פעם שנדמה שהיא נרגעת, מגיע הגל הבא. האינפלציה דביקה.

והפעם הפער בינינו לבין העולם בולט במיוחד. בישראל האינפלציה עומדת על 1.6%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. בגוש האירו היא 3.8%, ובארה״ב 3.7%. ההבדל הגדול הוא התחזקות השקל. שקל חזק מוזיל את כל מה שאנחנו מייבאים, ובעיקר את האנרגיה, שבעולם זינקה. כך הוא מיתן אצלנו את האינפלציה. הסברתי את הפער הזה בסרטון קצר באינסטגרם.

אבל בחודש האחרון התמונה התהפכה, וגם בשוק המט״ח הייתה תנודתיות רצינית. הדריכות הגדולה לקראת תקיפה אפשרית של טראמפ באיראן, והירידות בנאסד״ק, הובילו להיחלשות משמעותית של השקל מול הדולר.

למה זה כל כך חשוב? כי האינפלציה היא מה שקובע את הריבית. בנק מרכזי שרואה מחירים עולים לא יכול להוריד ריבית, ולפעמים הוא נאלץ להעלות. כתבתי לכם כבר בספטמבר שאצלנו הריבית יורדת ובעולם היא אולי עולה, וזה בדיוק מה שקרה: בנק ישראל הוריד את הריבית ארבע פעמים השנה, ובארה״ב הפד העלה בספטמבר, ובהחלטה האחרונה שני חברים בוועדה כבר רצו להעלות שוב.

כבר כתבתי לכם שבשוק ההון יש שני קולות, ולפעמים הם סותרים זה את זה. שוק האג״ח כבר סיפר לנו, ותמחר, שהריבית תישאר גבוהה. שוק המניות המשיך לשבור שיאים ולעלות, כאילו לא שמע. היה ברור ששניהם לא יכולים להיות צודקים לאורך זמן. אחרי שהריבית הגבוהה פגעה באג״ח ובמניות הדיבידנד, החודש היא הגיעה גם למניות הטכנולוגיה. כי בסוף, הכול קשור להכול. נחזור לזה בעוד רגע.

מה זה אומר בתכלס? האינפלציה היא לא עוד מספר מהחדשות. היא תחילת השרשרת: האינפלציה קובעת את הריבית, והריבית קובעת את מחירי הנכסים, מהמשכנתא ועד האג״ח והמניות בתיק. ולכן האינפלציה היא אינדיקטור משמעותי מאוד כדי להבין לאן השווקים הולכים. הכול מתחיל מכאן.

02 · מהכיס לקלפי

האמריקאים הרגישו את האינפלציה בתחנת הדלק ובסופר, ובבחירות האמצע בתחילת החודש זה הגיע לקלפי. יוקר המחיה השפיע מאוד על התוצאה, ורוב המצביעים אמרו שהנשיא טעה כשפתח במלחמה באיראן. התוצאה: גל כחול. הדמוקרטים לקחו את הקונגרס, בהצבעה שהייתה במידה רבה הצבעה נגד המדיניות של טראמפ.

וזה לא רק אמריקאי. באירופה יצאו בסתיו הזה מאות אלפים לרחובות, מצרפת ועד בלגיה ואיטליה, במחאה על יוקר המחיה, ובחלק מהערים זה הסתיים בביזה ובעימותים עם המשטרה. כשהמחירים עולים מהר מהשכר, התסכול פורץ החוצה.

וברקע מתחזק בארה״ב גם גל אנטי-ישראלי. באותו בוקר, עוד לפני שנפתחו הקלפיות, טראמפ הודיע שארה״ב תפסיק את הסיוע הצבאי השנתי לישראל, כ-4 מיליארד דולר בשנה. הפרטים עדיין לא ברורים, וייתכן שהסיוע ימשיך בצורה אחרת. אבל אם לא, את החלק הזה של הביטחון שלנו נצטרך לממן מהכיס שלנו. ובישראל, את רוב נטל מס ההכנסה נושאים שלושת העשירונים העליונים. כלומר, במידה רבה, אתם.

מה זה אומר בתכלס? כלכלה ופוליטיקה הן לא שני עולמות נפרדים. האינפלציה משפיעה על הפוליטיקה, והפוליטיקה משפיעה בחזרה על האינפלציה: מלחמה מעלה את מחירי האנרגיה, יוקר המחיה מפיל ממשלות, וממשלה חדשה משנה מדיניות. מי שמנסה להבין מה יקרה בשווקים, צריך להסתכל על שניהם יחד.

03 · יום אדום בוהק בנאסד״ק

ועכשיו חוזרים לאינפלציה מהסעיף הראשון. חברות הענק משקיעות בתשתיות AI סכומים שלא נראו כמותם, ויותר ויותר מזה ממומן בחוב. וחוב, כשהריבית גבוהה, עולה הרבה. כבר בחודש שעבר הצבעתי על כך שתשתיות ה-AI עולות הון, והחודש זה הגיע לשוק.

העלויות האדירות האלה, והקונגרס הדמוקרטי החדש, העלו חשש להאטה בבניית חוות השרתים, שמהן ה-AI חי. ביום חמישי שאחרי הבחירות הנאסד״ק צנח ב-5.5% ונכנס רשמית לתיקון, יותר מ-10% מתחת לשיא. ה-S&P 500 הרחב ירד פחות, ועוד לא בתיקון. אנבידיה, הסמל של גל ה-AI, איבדה 9.3% ביום אחד. (ובאותם ימים נוספה לה גם פרשה אחרת לגמרי: דיווחים שמנכ״ל החברה, ג׳נסן הואנג, היה מטרה של מרגלת סינית. הפרשה נמצאת עכשיו בבדיקה.)

חברה שלי שגרה בארה״ב באה לארץ להצביע בבחירות, וסיפרה לי שחוות השרתים האלה פוגעות בסביבה שבה הם חיים, ושהתושבים מוטרדים מאוד ונאבקים בהן. אני יושבת כאן בישראל ונהנית מאוד מה-AI, ויש מי שמשלם על זה במקום אחר. ככה זה בגלובליזציה.

אחרי שנים של עליות, בשוק יקר, ירידה כזו היא לא הפתעה. אבל מי שמרגיש אותה הכי חזק הם אנשי ההייטק. רבים מהם כבר מרגישים מאוימים מה-AI עצמו, ואני רואה את זה גם אצל הלקוחות שלי: יש הרבה פיטורים בהייטק, וזה מורגש. ועכשיו גם ה-RSU שלהם שווים פחות. אינטל רשמה בסוף אוקטובר את היום הגרוע שלה מזה יותר מארבעה עשורים, וגם גוגל, מטא ואנבידיה ירדו בחדות בחודש האחרון. מי שעובד בחברת טכנולוגיה חשוף פעמיים: גם המשכורת שלו וגם המניות שקיבל מהעבודה נשענות על אותו ענף.

מה זה אומר בתכלס? מי שמחזיק RSU צריך לשאול את עצמו קודם כול כמה ביטחון כבר יש לו ביד: כרית ביטחון, משכנתא שאפשר לעמוד בה גם בלי המניות, ונכסים נוספים מחוץ לחברה. אם אין מספיק, מתחילים לצמצם את הפוזיציה, כדי שאם המניה תיחתך ב-40%, זה לא יחתוך גם אתכם. המס הוא שיקול, אבל לא השיקול המרכזי. כתבתי על זה במאמר מטריצת ההחלטה ל-RSU, ועל ההבדל בין המסלול ההוני למסלול הפירותי במאמר סעיף 102.

04 · הבחירות בישראל

תוצאות הבחירות בישראל מקשות על הקמת ממשלה, ומאז הבורסה בתל אביב מגיבה כמעט לכל ידיעה על המשא ומתן.

והדפוס ברור: בכל פעם שהסיכוי שתקום ממשלה בראשות גדי איזנקוט עולה, הבורסה עולה, ובכל פעם שהוא יורד, היא יורדת. התוצאה היא תנודתיות רבה בבורסה הישראלית.

ומעבר לשאלה מי יקים את הממשלה, השוק אומר משהו ברור: הוא רוצה הכרעה. התרחיש שהוא הכי לא אוהב הוא תקיעות: תקופה ארוכה של ממשלת מעבר, תקציב שלא מאושר, וסבב בחירות נוסף.

מה זה אומר בתכלס? בורסה שזזה לפי חדשות פוליטיות היא תזכורת למה פיזור חשוב. פיזור בין שווקים, בין ישראל לעולם, ופיזור בין אפיקים: מניות, אג״ח, נדל״ן והשקעות אלטרנטיביות. תיק מפוזר בנוי כך שלא יהיה תלוי בשאלה מי ירכיב את הממשלה.

05 · והנדל״ן: המחירים ממשיכים לרדת

מחירי הדירות ממשיכים לרדת, וזה כבר לא רק בפריפריה, גם בתל אביב. ואצל הקבלנים נערמו קרוב ל-86 אלף דירות חדשות שלא נמכרו.

חלק מהסיבה הוא הריבית. אבל יש גם צד דמוגרפי, וזו ההגירה השלילית. לפי הלמ״ס, ב-2024 עזבו כ-83 אלף ישראלים, שיא של שנים, וב-2025 עזבו עוד כ-69 אלף. כל משפחה שעוזבת היא דירה אחת פחות שמישהו צריך. מנגד, אם האנטישמיות באירופה תביא לכאן גל עלייה, הוא יתמוך בביקושים ובמחירים.

מה זה אומר בתכלס? מי שמחפש דירה לקנות נמצא היום בעמדת מיקוח שלא הייתה לו שנים, גם מול קבלנים שיושבים על מלאי וגם מול מוכרים ביד שנייה.

לסיום

יש חודשים כאלה. התנודתיות היא המחיר שאנחנו משלמים על התשואה לאורך זמן, והיא חלק מהמשחק.

מה שחשוב הוא לבנות פיזור מראש, ולהתאים את ההשקעות לטווח ההשקעה ולמשקיע עצמו: כמה סיכון הוא באמת יכול לשאת, ומתי הוא יצטרך את הכסף. בתקופה האחרונה אני עוסקת הרבה ב-RSU, בתכנון פרישה ובהשקעות אלטרנטיביות, ובכולם המטרה זהה: לעזור לאנשים לפזר את הסיכון שלהם בין אפיקים, כדי שחודש קשה בשוק אחד לא יטלטל את כל התוכנית. ומי שרוצה לראות איך זה נראה בתכנון פרישה, העליתי באינסטגרם את חמשת המשתנים שאני בודקת בכל סימולציה.

אני מקווה שתקום בישראל ממשלה יציבה, ממשלת תיקון, שתחזיר את הכלכלה, החברה והביטחון שלנו למסלול של הבראה. אנחנו זקוקים לזה מאוד.

אם תרצו שנבדוק יחד את התיק שלכם, ונבנה אותו כך שיתאים לסיכון שאתם באמת יכולים לשאת, צרו איתי קשר. בשביל זה אני כאן.

בברכה,
דבורה

דיסקליימר: המידע המובא כאן הוא כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני אישי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.